צבירת ימי מחלה — הזכות שעובד צובר לימי מחלה בתשלום: 1.5 ימים לכל חודש עבודה מלא, עד תקרה של 90 ימים. הימים משמשים לתשלום דמי מחלה כשהעובד נעדר בשל מחלה.

נקרא גם: ימי מחלה · יתרת ימי מחלה · דמי מחלה

כמה ימים צוברים

לפי חוק דמי מחלה, עובד צובר 1.5 ימי מחלה לכל חודש עבודה מלא — כלומר 18 ימים בשנה — עד תקרה של 90 ימים. עובד שלא עבד חודש מלא צובר באופן יחסי למספר ימי העבודה שעבד.

כמה משלמים על יום מחלה

דמי המחלה משולמים מתוך הימים שנצברו, לפי מדרג קבוע בחוק:

• היום הראשון — ללא תשלום.
• הימים השני והשלישי — 50% מהשכר.
• מהיום הרביעי — 100% מהשכר.

המדרג נספר מחדש בכל תקופת מחלה. בטיפולים מסוימים, כמו טיפול כימותרפי או דיאליזה, דמי המחלה משולמים מהיום הראשון. הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי יכולים לקבוע תשלום נדיב יותר.

אישור מחלה

הזכאות לדמי מחלה מותנית בתעודת מחלה — מרופא או, בתנאים מסוימים, מקופת החולים — ובהודעה למעסיק. כדאי שהנוהל במקום העבודה יגדיר איך ומתי העובד מגיש את האישור, כדי שהיום ייספר נכון בתלוש.

דוגמה

עובד עם יתרה של 20 ימי מחלה נעדר 5 ימים ברצף, בשכר יומי של 400 ש"ח. היום הראשון אינו משולם, יומיים ב-50% (400 ש"ח), ויומיים ב-100% (800 ש"ח) — סך הכול 1,200 ש"ח. ימי המחלה שבעדם שולמו דמי מחלה יורדים מהיתרה.

שאלות נפוצות

משלמים על היום הראשון של מחלה?

לפי החוק לא. היום הראשון אינו משולם, הימים השני והשלישי משולמים ב-50%, ומהיום הרביעי 100%. הסכם או חוזה יכולים לקבוע תשלום מהיום הראשון.

ימי מחלה שלא נוצלו נפדים בסיום העבודה?

לא. בניגוד לימי חופשה, ימי מחלה צבורים אינם נפדים בכסף בסיום העסקה, אלא אם הסכם קיבוצי או חוזה אישי קובעים אחרת.

אפשר להשתמש בימי המחלה כשהילד חולה?

כן. חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) מאפשר להורה לנצל מימי המחלה שלו עד 8 ימים בשנה בשל מחלת ילד עד גיל 16 (עד 16 ימים להורה עצמאי או כשהילד בהחזקתו הבלעדית). למחלה ממארת או קשה של ילד יש מכסות גבוהות יותר.

מקורות

• חוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, סעיף 2 (שיעור דמי המחלה) וסעיף 4 (צבירה)
• תקנות דמי מחלה (נוהל תשלום דמי מחלה), סעיף 2 (תעודת מחלה)
• חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ"ג-1993, סעיפים 1–1א

מונחים ומדריכים קשורים

• ותק — משך הזמן שבו העובד עובד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה. הוותק קובע את היקף חלק גדול מהזכויות הסוציאליות.
• עובד שעתי — עובד ששכרו נקבע לפי מספר השעות שעבד בפועל, בתעריף לשעה, ולא כמשכורת חודשית קבועה.
• תלוש שכר — מסמך שהמעסיק חייב למסור לעובד בכל תקופת שכר, ובו פירוט השכר, רכיביו, שעות העבודה והניכויים, לפי הפרטים שקובע חוק הגנת השכר.
• מחשבון דמי מחלה
• ניהול היעדרויות וחופשות
• כמה ימי חופשה שנתית מגיעים לעובד?

המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים אישיים עשויים לקבוע הסדרים שונים ולעיתים מיטיבים, והכללים עצמם מתעדכנים מעת לעת. בכל שאלה ספציפית מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה.