הסכם קיבוצי — הסכם בין מעסיק או ארגון מעסיקים לבין ארגון עובדים יציג, שקובע תנאי עבודה ויחסי עבודה. הוראות ההסכם על תנאי העבודה חלות על כל עובד שבתחולתו.
מה זה הסכם קיבוצי
הסכם קיבוצי הוא הסכם שנחתם בין מעסיק, או ארגון של מעסיקים, לבין ארגון עובדים יציג — בדרך כלל ההסתדרות או ארגון עובדים אחר. הוא קובע תנאי עבודה (שכר, תוספות, שעות, חופשות, הפרשות) וגם כללים על היחסים בין הצדדים (הליכי פיטורים, יישוב סכסוכים, זכויות הוועד).
הסכם מיוחד והסכם כללי
- הסכם קיבוצי מיוחד נחתם עם מעסיק אחד, וחל על העובדים שלו או על חלקם. לפי החוק, ארגון העובדים היציג הוא הארגון שאליו מאורגן המספר הגדול ביותר של העובדים שההסכם יחול עליהם, ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש מכלל העובדים האלה.
- הסכם קיבוצי כללי נחתם עם ארגון מעסיקים, וחל על ענף שלם או על כל המשק — אבל רק על המעסיקים החברים בארגון. בהסכם כללי אין דרישה של שליש. כדי שיחול על כולם צריך צו הרחבה.
הוראות אישיות
ההוראות בהסכם שעוסקות בתנאי העבודה של העובד — שכר, תוספות, ימי חופשה — הן הוראות אישיות. הן חלות על כל עובד שבתחולת ההסכם, ונקראות כאילו הן חלק מחוזה העבודה שלו. הן אינן ניתנות לוויתור, וחוזה אישי יכול רק להיטיב איתן.
למה זה חשוב לניהול נוכחות
בארגון עם הסכם קיבוצי, הכללים לחישוב שעות לא תמיד זהים לחוק: תקן יומי שונה, הפסקה בתשלום, תעריפי משמרת ותוספות. מערכת נוכחות שמחשבת רק לפי ברירת המחדל של החוק תייצר פערים בכל חודש — ולכן כדאי שההגדרות יהיו לפי קבוצת עובדים.
בפועל
אם חלק מהעובדים בהסכם וחלק בחוזים אישיים, החזיקו לכל קבוצה הגדרות חישוב נפרדות, ותעדו איזה הסדר חל על כל עובד בהודעה על תנאי העבודה.
איך RayClock עוזרת
כשחלק מהעובדים כפופים להסכם קיבוצי וחלק לא, ב-RayClock מגדירים לכל קבוצה פרופיל עבודה משלה — תקן שעות, הפסקות ותעריפים — והחישוב החודשי נעשה לכל עובד לפי ההסדר שחל עליו.
שאלות נפוצות
הסכם קיבוצי חל גם על עובד שאינו חבר בארגון העובדים?
כן, אם העובד נמנה עם הסוג שההסכם חל עליו. החברות בארגון אינה התנאי לתחולה.
מה ההבדל בין הסכם קיבוצי לצו הרחבה?
הסכם קיבוצי מחייב את הצדדים לו, את המעסיקים שמיוצגים בהם ואת העובדים שבתחולתו. צו הרחבה הוא צו של שר העבודה שמרחיב הוראות של הסכם כללי גם על מי שלא היה צד לו.
חוזה אישי יכול לקבוע תנאים פחות טובים מההסכם הקיבוצי?
לא. ההסכם הקיבוצי הוא רצפה. חוזה אישי יכול להיטיב עם העובד — אלא אם ההסכם מונע זאת במפורש — אבל לא להרע את מצבו.
מקורות
- חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, סעיפים 1–4 (סוגי ההסכם וארגון יציג), 15–16 (על מי ההסכם חל) ו-19–22 (הוראות אישיות, איסור ויתור והסדר מיטיב)
מונחים ומדריכים קשורים
- צו הרחבה — צו של שר העבודה שמרחיב הוראות של הסכם קיבוצי כללי, כולן או חלקן, גם על עובדים ומעסיקים שלא היו צד להסכם — בכל המשק או בענף מסוים.
- מנוחה שבועית — פרק זמן של 36 שעות רצופות לפחות בכל שבוע, שבו העובד אינו עובד. ליהודי הוא כולל את השבת.
- הודעה על תנאי עבודה — מסמך בכתב שהמעסיק חייב למסור לעובד לא יאוחר מ-30 ימים מתחילת העבודה, ובו תנאי העבודה העיקריים — תפקיד, שכר, שעות עבודה, יום מנוחה והפרשות סוציאליות.
- חוק שעות עבודה ומנוחה — המדריך המלא
- נוכחות לחברות גדולות
המידע בעמוד זה הוא כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי. הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים אישיים עשויים לקבוע הסדרים שונים ולעיתים מיטיבים, והכללים עצמם מתעדכנים מעת לעת. בכל שאלה ספציפית מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה.